ליצנות רפואית, הומור וצחוק-תרפיה: סקירת ידע עדכנית (2024–2025) והטמעה אופרטיבית עבור מנגנונים והתאמה תרבותית

תקציר

ליצנות רפואית, הומור וצחוק-תרפיה זוכים בשנים האחרונות לתמיכה מחקרית הולכת וגוברת בתחומי הבריאות, הפסיכולוגיה החיובית וה-SEL (למידה חברתית-רגשית). סקירה זו מאגדת ממצאים עדכניים (2024–2025) ממחקרי אקראי/מבוקר, מטא-אנליזות וסקירות שיטתיות; מציעה מודל תאורטי-יישומי לשילוב הומור ככלי טיפולי במסגרות בריאות וחינוך; ומפרטת תכנית הטמעה אופרטיבית עבור “סמיילי שלנו” הכוללת הכשרת מנחים, סטנדרטים אתיים, הערכת תוצאות ומדדים. הממצאים מצביעים על השפעות עקביות של ליצנות רפואית וצחוק-תרפיה בהפחתת חרדה, דחק וכאב, בשיפור שיתוף פעולה רפואי, באיכות שינה ובהתקצרות ימי אשפוז – לצד חיזוק משאבים רגשיים-חברתיים (SEL) ולכידות משפחתית. (BioMed Central)

מבוא: הומור ככלי טיפולי בממשק בריאות-חינוך-קהילה

הומור וצחוק אינם רק תופעות בידוריות; הם מנגנוני ויסות, יצירת ברית טיפולית והרחבת פרספקטיבה קוגניטיבית-רגשית. בספרות הקלינית-ארגונית עדכנית מתוארים תפקידי ההומור בבניית אמון, בהפחתת חרדה, בהגברת תובנה וביצירת שינוי קוגניטיבי-התנהגותי במפגשים טיפוליים וחינוכיים. (Frontiers)

במערכות בריאות, התערבויות ליצנות רפואית מציגות השפעות פיזיולוגיות ורגשיות הניתנות למדידה – כגון ירידה בחרדה, כאב ומדדי דחק, ולעיתים גם קיצור ימי אשפוז ושיפור איכות שינה. (BioMed Central)